תמונת קולאז 50

ההיסטוריה של הלחם


לחם הוא מוצר עתיק והוא הומצא עוד בתקופה הפריהסטורית, כאשר התחילו לאכול דגנים
בהתחלה ערבבו קמח ומים, לאחר מכן יצרו דייסה, , מהדייסה יצרו כיכרות ובישלו על האש
בתקופה הפרעונית גילו את השאור העתיק שמוזכר גם בתנ"ך בספר שמות השאור שבעיסה
לפני אלפי שנים הם הפרישו חתיכה קטנה מהלחם לפני האפייה, אותה שמרו עד למחרת היום. במשך היממה שחלפה עד להכנתו של בצק חדש, תססה חתיכת הבצק וקיבלה טעם מיוחד, חמצמץ והפיצה ניחוח מאד נעים בלחם, הוסיפה טעם מיוחד, והלחם תפח והפך להיות אוורירי יותר
למחרת הוסיפו את אותה חתיכת בצק לבצק הטרי, ושוב הפרישו מעט בצק לאפייה הבאה
חתיכת בצק זאת היא השאור שמוזכר בספר שמות והוא ממלא את תפקיד השמרים
בימנו , עדיין משתמשים בשאור החמצמץ שמעניק את הטעם הנהדר ללחם השיפון המזרח אירופאי, ללחמים האיטלקיים והצרפתים הכפריים עם הקרום הפריך והחורים הגדולים בבצק
בגלל הטעם הנפלא הזה, ממשיכים להפריש שאור גם היום
במאה ה-19 הגיעו השמרים למאפיות, והתחילו לאפות לחם במאפיות
שיטת אפייה נהוגה שהיתה להתפיח את הכיכרות בתוך קופסאות, כדוגמת הלחם הצרפתי פאן דה מה שקיים היום שנאפה בתוך קופסא סגורה עם האדים שנוצרים בתוך הקופסא, הוא מקבל קרום פריך וכהה ומבפנים הוא לבן ואוורירי וטעים מאד
לחם זה משמש בעיקר לסנדוויצים בגלל צורתו הסימטרית המלבנית , הישרה ולטוסטים
היום, יש מגמה לחזור לאפייה של פעם, עם שאור , עם קמח כוסמין הדגן העתיק והבריא, גרעינים וקמחים מלאים ומחוספסים שנותנים ללחם מירקם כבד יותר , וכל ביס מלא הפתעות
המעיים צריכים לעבוד יותר קשה בשביל לעכל את הלחמים האלו , להבדיל מהלחמים הלבנים הגרוסים דק, דק, שמפנקים את המעיים שלנו ומנוונים אותם
ניתן גם לאפות לחם ללא שמרים כלל וללא שאור על בסיס של אבקת אפייה, סודה לשתייה ורוויון, התוצאה מצויינת והלחם יוצא אוורירי וגבוה, ואת התפיחה תראו בתמונה למטה
קיימים סוגי לחם מגוונים: מלחמים פשוטים עד ללחמים מתובלים וריחניים כדוגמת לחם עשבי תיבול, לחם זיתים , לחם עם גבינת צאן וכד
וישנם גם לחמים מתוקים: המפתיע ביותר זה לחם השוקולד לבן שמככב בתמונה למטה כשהשוקולד נוטף ממנו ונראה כמו פסיפס של אבנים יקרות, כאשר הטעם הינו של לחם שלא צריך למרוח עליו כלום, הממרח כבר בפנים